טנדר הוא הג'יפ החדש

חסידי הפילוסופיה הסינית רואים בכל גורם ביקום שילוב של כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה – הצד האפל והצד המואר, או כמו שקוראים לזה בסינית: יין ויאנג.

אם לנקוט בהכללה גסה ניתן לקבוע שגם עולם רכבי השטח מורכב משני גורמים שונים, המשתלבים זה בזה: הג'יפים והטנדרים.

לכאורה, מדובר בשני קטבים: מצד אחד ניצבים הג'יפאים, חמושים ברכבי פנאי שנועדו למטיילים ולחובבי אקסטרים, כאלה שבוחרים לצאת לשטח בזמנם החופשי ומשקיעים בשדרוג הבייבי המוטורי שלהם כדי שיצליח לספק להם חוויה מקסימלית; מצד שני, ניצבים בעלי הטנדרים – אנשי עמל שהרכב עבורם הוא בראש ובראשונה כלי עבודה: קבלנים, שיפוצניקים, אינסטלטורים וגננים ששורפים שעות נוספות בהעמסת ציוד על הרכב ואת זמנם החופשי יעדיפו מן הסתם לבלות הרחק מההגה.

אלא שכמו בתפיסה הסינית העתיקה – גם כשבוחנים את גרסת רכבי השטח קשה שלא להבחין בנקודות השקה ובמקומות שבהם שני הז'אנרים מתחברים: ג'יפאים מושבעים אמנם ישמרו את הרכב שלהם לטובת נסיעות אקסטרים אבל גם במקרה שלהם, חבל לא לנצל את הרכב הכוחני ואת שלל השדרוגים שלו להעמסות, סחיבות, גרירות ושאר מלאכות; ואילו אנשי הטנדרים, שחיפשו אוטו מסיבי לעבוד איתו וזכו על הדרך ברכב שטח 4X4, ישמחו מדי פעם לפרוק את כלי העבודה, להעמיס את המשפחה ולצאת להתפנן קצת בטבע.

הכתבה הבאה היא בדיוק בשביל האנשים האלה – בעלי טנדרים שמחפשים להפוך את רכב העבודה שלהם לרכב שטח ולא לגמרי בטוחים מה לעשות. בשיפורים הכרחיים בעיקר למי שחי בדרכים מאתגרות (או סתם, למי שיכול להרשות לעצמו את הפינוק הזה).

גם סוס עבודה דורש פינוקים

מי שיצא לטיול אחרי צבא בערבות אוסטרליה בוודאי מכיר את הז'אנר וגם מי שעוקב אחרי התרבות המוטורית של אנשי המרחבים הפתוחים שבמרכז ארצות הברית יודע במה מדובר. עבור אנשי הכפר ותושבי האזורים הפחות אורבניים של מדינות הענק הללו הצטיידות בטנדר היא עניין כמעט בנאלי. בין אם יוצאים לציד, לדיג, לחטוב עצים או להעמיס ציוד – רכב שטח הוא עניין מתבקש.

והאמת? לא חייבים ללכת עד לצד השני של העולם. מספיק לרדת דרומה, למדבר יהודה ולנגב, ולראות את ריבוי הטויוטות בקרב האוכלוסייה הבדואית, כדי להבין את הפרנציפ. מי שנדרש להתמודד עם תנאי שטח מאתגרים על בסיס יומיומי וגם רוצה להתכבד בכלי שיוכל לשמש אותו לעבודה ולעשייה, יעשה בחוכמה עם ירכוש טנדר מותאם.

אלא שלמרות היכולות הפוטנציאליות שלהם, הטנדרים האלה נועדו בראש ובראשונה לשרת אותנו על הכביש. ברגע שאנחנו בוחרים לקחת אותם מחוץ לאזור הנוחות הזה, כדאי לספק להם כלים כדי שיוכלו לעמוד במשימה בלי להיפגע – ולא פחות חשוב, לספק לנו חווית נהיגה שתצדיק את הירידה לשטח.

כי עם כל הכבוד, הטנדרים שמיובאים לישראל מגיעים מתוך מחשבה תואמת סטריאוטיפ לפיה מדובר בסוס עבודה ותו לא, עירומים מכל שדרוג שיתאים אותם לנסיעת שטח מהנה. רוצים לקחת הפסקה מהעבודה ולהתחיל להתפנק איתם? הגיע הזמן להשקיע: הגבהות, מיגונים, פגושים קדמיים ואחוריים, פגושי גרירה, התקנים פנימיים, התקני גרירה, קשתות וארגזי אחסון לאמבטיה האחורית. פנקו את סוס העבודה שלכם כי בסופו של דבר, הפינוק חוזר אליכם ובגדול.

מיצובישי טריטון L200 משופרת. מוכנה לעבודה וגם לשטח

רכב שטח אש

דודו הוא איש של שטח גם בחיי היומיום שלו. הוא עובד כאזרח בשירות הצבא ("יש דברים שלא מדברים עליהם. בוא נגיד שאני נמצא הרבה בשטחי אש") ולשם כך צריך זמינות מרבית ויכולת התניידות מקסימלית לאזורים שג'יפאים מהשורה לא זכו לראות אפילו בתמונות.

"כשהתחלתי עם העבודה הזו היה לי ג'יפ מיצובישי פאג'רו", מספר דודו, ומסביר שכדי להתמודד עם הצרכים המורכבים של העבודה שלו, שכוללים לבד מיכולת התניידות בשטח גם העמסה והעברת ציוד, בחר ללכת על טנדר טויוטה היילקס. "במשך 5.5 שנים היה לי היילקס שעבד כמו חמור והיה מצוין, אבל בגלל אופי העבודה שלי בשטח הוא סבל לא מעט. לצורך העניין, הפגוש האחורי שלו היה הרבה יותר מדי עדין בשביל העבודה שלי והחלפתי אותו פעמיים. האזורים בצד חטפו מכות קשות מסלעים. היו לא מעט נזקים שהתמודדתי איתם. הרכב היה מצוין אבל הוא ספג פגיעות".

כשדודו החליט להשתדרג לטנדר חדש היה ברור לו שגם הפעם זה יהיה היילקס – אבל הפעם הוא החליט לעשות את זה כמו שצריך. "אם כבר משקיעים מאות אלפי שקלים ברכב, אין שום היגיון לחסוך במיגון", אומר דודו, "אתה משלם המון כסף על הטנדרים האלה והם באים עירומים, בלי כלום, לא ציוד שמתאים לנסיעות שטח ולא אלמנטים בסיסיים שדרושים לעבודה שלי. הדבר הראשון שעשיתי כשקניתי את הטויטה החדשה שלי היה להכניס אותה לסדנה כדי שישפרו אותה ויתאימו אותה לשטח".

זה מתחיל, הוא מסביר, באלמנט הבסיסי של מרווח הגחון שנובע מגובה הרכב מעל לפני השטח: "הרכבתי לטנדר שלי צמיגי שטח 50/50 של BFgoodrich והכנסתי הגבהות שיתנו לי עוד כמה סנטימטרים מעל לפני השטח. הלכתי על הגבהות של בילשטיין עם בולמים וקפיצים מקדימה ובולמים מאחורה – וזה כמובן לא רק נותן יתרון גובה אלא גם מאוד משפר את נוחות הנסיעה כשאתה בשטח".

ההגנה הטובה ביותר היא מיגון

אחרי שההיילקס הקודם ספג כאמור פגיעות חוזרות ונשנות בפגוש האחורי, החליט דודו להשקיע הפעם בפגוש ייעודי מברזל – פגוש קשיח מפלדת אל חלד, שמספק תוספת של עוד כמה סנטימטרים מהקרקע באיזור האחורי של הרכב ומשפר את זווית הנטישה באופן משמעותי. מדובר בתוספת ייעודית שמורכבת בעזרת גנטים מפלדה על גבי חורים ייעודיים שכבר קיימים ממילא בשלדה, ללא קידוחים וריתוכים נוספים.

"אחד הדברים שאהבתי בפגוש הזה הוא שמדובר בפגוש עם וו גרירה מובנה נשלף", אומר דודו, "כשאני צריך לחבר את הנגרר לטנדר אז אני מרכיב אותו אבל כשאני יוצא לשטח אני פשוט מוריד אותו ושם בארגז וזה מספק לי אפשרות להתנייד בשטח בלי חשש כי כל מי שנוסע עם וו גרירה יודע שדבר כזה מוסיף לך עוד כמה וכמה סנטימטרים מאחורה וכשאתה נוסע באזורים מאתגרים כל סנטימטר יכול להיות הבדל בין נסיעה חלקה לפגיעה באוטו".

וכדי להימנע מפגיעות לרכב, בעלי טנדרים רבים נוהגים לרכוש מדרגות סף. מדובר באלמנט המורכב משני צדי הרכב ומשמש כמדרגה, המקלה על הכניסה לאוטו המוגבה ובעיקר מסייעת כאשר מעוניינים להעמיס דברים על הגגון; ועוד יותר מכך, מהווה שומר סף אמיתי שמגן על צדי המרכב של הרכב וסופג את הפגיעות באחד האזורים החשופים ביותר שלו, מתחת לדלתות.

"זה מקום שסופג המון פגיעות מסלעים ומדרגות וכשאתה נמצא בתנאי שטח קשים זה בהחלט דבר שמציל אותך על בסיס קבוע", אומר דודו.

והמיגון התחתון לא נגמר כאן, כמובן: ניתן לרכוש ערכת מיגון שתתלבש באופן מושלם על החלק התחתון של הרכב ותספק הגנה לגחון ולשלל המכלולים התחתונים של הטנדר (מוט הגה, דיפרנציאלים, מנוע, גיר, אגזוז ומיכל הדלק). חשוב להקפיד להצטייד במיגוני אלומיניום איכותיים ועמידים אך קלים שמורכבים ללא קידוחים מיותרים ומספקים פתחי אוורור למניעת התחממות מכלולי הרכב.

מיגון תחתון מלא לטויוטה היילקס. הגנה מקסימאלית וכיסוי אופטימאלי

ארגז – הרבה יותר מתיבה

ואם עד כה עסקנו בשדרוגים לטנדר שמקבילים לתוספות שגם ג'יפאים מהשורה נוהגים להשתיל לרכב שלהם, הרי שאחד הדברים הבסיסיים שבעלי טנדר שעובדים עם הרכב שלהם בשטח נדרשים לו הוא ארגז מטען. ההיגיון ברור: כשה"אמבטיה" מאחור פתוחה הציוד חשוף לגשם, שמש ואבק. כל נסיעה מטלטלת עשויה להסתיים עם חלקים שעפו החוצה. כל ניסיון לאפסן את כלי העבודה ברכב עלול להסתיים בגנבה.

ואגב, גם בהקשר הזה, דודו למד על בשרו עד כמה משמעותי להצטייד בארגז תואם נסיעות שטח. "בהיילקס הקודם היה לי כמובן ארגז, כי בעבודה כמו שלי אי אפשר בלי זה, אבל הוא היה ארגז מאוד מסורבל ומאוד כבד, שמשך את הרכב למטה".

עבור נהגי השטח בעלי הטנדרים קיימים שלל פיתוחים של ארגזים העשויים מאלומיניום קשיח אבל בעל משקל קל יחסית. מעבר לכך, הארגזים המשודרגים נהנים משורה של פיתוחים שנועדו להקל על חייו של איש השטח (ולמעשה, של כל מי שבוחר לעבוד עם הטנדר שלו): דלתות צד (פתיחת "קיוסק"), אפשרות לתוספת חלונות וסורגים, מגירות ייעודיות, מדפים נשלפים, מדפים מתקפלים, שקעי חשמל, תאורה פנימית, גגון ייעודי או מוטות רוחב על הגג ועוד שלל חידושים והמצאות שנועדו להפוך את העבודה לנגישה ואת הנסיעה בשטח לחווייה הרבה פחות מטלטלת. וכמובן שארגז כזה לא מפסיק לעבוד כשיום העבודה נגמר והוא ממשיך ומשרת את בעל הטנדר בכל דרך שבה יבחר ומהווה פתרון אופטימלי לקמפינג משפחתי - שמאפשר העמסה נוחה ובטוחה ומספק גישה נוחה במיוחד לציוד המשפחתי.

סגירת ארגז אחורי לאיסוזו דימקס. ולא רק לעבודה

- דודו, אתה יכול לספק הערכה כמה השקעת בשדרוגי שטח לטנדר שלך?

"שמתי משהו כמו 20 אלף שקל על השדרוגים האלה וזה באמת המינימום של המינימום. לא השתוללתי עם פינוקים, לא חיפשתי אביזרים לנקר עיניים. זה באמת הדברים שאני צריך ליומיום, לעבודה בשטח. החישוב שלי היה שכמו שאני יודע לשים על האוטו סכומים של מאות אלפי שקלים כדי לרכוש אותו, שווה לי להוסיף עוד 5% או אפילו 10% אבל לקבל טנדר שיהיה חיית שטח אמיתית ויתן לי את כל מה שאני צריך ממנו. בדיעבד, זו ההשקעה הכי חכמה שעשיתי".